סיפורה של אנדרטת הגולות – חזון מול מציאות

האם לכך התכוון המשורר? יצאנו לבדוק את השתלשלות העניינים בפרוייקט אנדרטת הגולות אשר החל לפני כשמונה שנים

מאת: מערכת HCity
הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

ביום חמישי הקרוב מיד לאחר הצפירה (10:00) תיחנך אנדרטת הגולות לזכרם של 1.5 מיליון הילדים אשר נרצחו בשואה. לאחר 8 שנים של סחבת קורם הפרוייקט עור וגידים ומבשיל עד לכדי חניכה. ניסינו להבין מה קרה במהלך 8 השנים שחלפו, ושוחחנו בין היתר לצורך כתבה זו עם ציפי קיכלר, מי שהיתה דאז מנהלת בית “להיות” והוגת פרוייקט אנדרטת הגולות. בשיחה התבהרה לנו תמונה רחבה אף יותר על חזון שלא מומש ועוד.

בחודש מאי 1998 (יובל למדינת ישראל) נחנך ונפתח בית “להיות”, המרכז לטיפוח תודעת השואה ולקחיה.

וכך מספרת לנו קיכלר, ממייסדי בית להיות: “הייתי אז פנסיונרית מהוראה, העירייה הקימה את הפרוייקט ונתנה לי אז גן ילדים נטוש ברוב הגלעד והיינו אמורים להסב אותו לייעוד עבור מועדון לניצולי השואה בעיר, זו היתה המטרה בהתחלה. אני לקחתי את הפרוייקט יותר למקום החינוכי, מרכז חינוכי של ניצולי שואה בעיר המדברים עם תלמידים. במקביל היו גם פעילויות לניצולים בלבד. מקהלה, חוגים מפגשים חברתיים, שחרית של שבת, ועוד. בשיתוף של הניצולים יחד עם בני הנוער בחולון. מפגישים אותם יחדיו”.

שלט הכוונה לבית להיות משדרות קוגל. צילום: יואב בן פורת

שלט הכוונה לבית להיות משדרות קוגל. צילום: יואב בן פורת

ספרי לנו קצת על החזון, על אנדרטת הגולות וכיצד זה התחיל?

החלום שלי היה להנציח את 1.5 מיליון הילדים שנרצחו בשואה, יצאתי מתוך נקודת הנחה שבעיר הילדים מן הראוי שתהיה אנדרטה כזאת. לקחתי את פרוייקט האנדרטה לכיוון של חינוך ושיתוף ילדי העיר בפרוייקט. איסוף הגולות נעשה במשותף עם דפנה כרמי שהיתה מנהלת מחלקת הנוער בעיריית חולון ורונית שוחט שהיתה ועודנה רכזת תנועות הנוער בחולון. היוזמה היתה של שלושתנו.

אני חשבתי על זה כפרוייקט חינוכי, כל גולה מסמנלת ילד שנרצח. הוצאתי חוברת בשנת 60 למדינה, ומשרד החינוך מיד אימץ את הפרוייקט, ומשם זה הפך להיות פרוייקט ארצי. החוברת דיברה על המשמעות של איסוף הגולות ומה עומד מאחורי הפרוייקט. כל גולה היתה בגדר הנצחה וכל תלמיד ידע שכל גולה שהוא מביא מנציחה עוד ילד. ויצאה תוכנית חינוכית בנושא ע”י שרת החינוך דאז יולי תמיר וע”י רוחמה אברהם בלילה, מי שהיתה הממונה על חגיגות השישים למדינת ישראל.

התחילו להגיע גולות מכל רחבי הארץ, עיריית חולון שלחה ארגזי איסוף (אקווריומים) לכל הארץ שחזרו אלינו מלאים. היוזמה קיבלה את ברכתו של אבינועם גרנות שהיה אז ראש מנהל החינוך. גם מבוגרים התחילו לתרום גולות ששמרו מצעירותם. בסך הכל לקח כשנתיים עד שאספנו את כל 1,500,000 הגולות.

מה הלאה? לאחר שנאספו כל הגולות?

יצא מכרז של עיריית חולון לארכיטקטים לבניית האנדרטה. היו 57 דגמים שונים שהגישו הצעות. ובשיתוף הניצולים ובני הנוער. במכרז זכה ארכיטקט בשם טל סניור, שהגיש הצעה כפי שהיה גם חזוני, כאשר כל הגולות נראות, ויש שם זעקה גדולה של כל הילדים שנרצחו.

משמאל: הדמיית אנדרטת הגולות המקורית של טל סניור. מימין: אנדרטת הגולות אשר יצאה לפועל של אפי חוג'סטה. צילומי מסך.

משמאל: הדמיית אנדרטת הגולות המקורית של טל סניור. מימין: אנדרטת הגולות אשר יצאה לפועל של אפי חוג’סטה. צילומי מסך.

לאחר מכן נבחר המקום ע”י עיריית חולון ברחוב אהרונוביץ’ ליד גן סיפור שמוליקיפוד. שם היה אמור להיבנות גן בית להיות החדש יחד עם האנדרטה. עברו המון שנים מאז, בית להיות לא נבנה מחדש וגם לא האנדרטה, כל פעם מסיבה אחרת ותירוץ אחר לדחיה. אני נלחמתי כמה שיכולתי וכל פעם קיבלתי תירוצים וסיפורים אחרים. פרשתי לפני שלוש שנים לגמלאות, ובית להיות עבר לניהולה של אופירה שלוסברג. (כתבה נרחבת בעניין דחיית הקמת האנדרטה אף עלתה בחדשות ערוץ 2 ע”י הכתב בן מיטלמן – לינק לכתבה).

בשלב זה נשלב בכתבה זו סרטון וידאו של הכתבת אניטה גלמור אשר ממחיש את החזון אשר עמד מאחורי הפרוייקט והערך החינוכי שלו. לא נכביר במילים, לחצו פליי ותנו לסרטון לדבר.

לימים, הופסקה עבודתו של הארכיטקט טל סניור בפרוייקט, מסיבות שאינן ידועות לנו, ובמקומו מונה האמן אפי חוג’סטה. אשר לדבריה של קיכלר לקח את הפרוייקט למקום אחר מהחזון המקורי והערכים אשר אמור הפרוייקט להנחיל.

וכך מספרת לנו הוגת הפרוייקט ציפי קיכלר:

  • ראשית באנדרטה החדשה לא כל הגולות נראות, האנדרטה היתה אמורה לזעוק, כל גולה וגולה היתה צריכה לבוא לידי ביטוי ולהיראות כדי להמחיש את המספר הבלתי נתפס.
  • עץ הזית במרכז האנדרטה כלל לא קשור לפרוייקט. הוא מסמל את השלום, ואיני יודעת מה הרציונל לכך באנדרטת המנצחה לזכר הילדים אשר נרצחו בשואה.
  • בסמוך לאנדרטה נבנה ספסל בטון ועליו יושב ילד עם ציטוט משיר שכתב. לדעתי זה נורא, למה רק ילד אחד? מה פתאום להדגיש ילד אחד? מה עם עוד 1,499,999 ילדים אשר נרצחו בשואה?

איך קיבלת את זה? כשראית את העיצוב החדש?

נפגעתי, הן מההתנהלות המבישה וגם מהפגיעה בחזון והרציונל של הרעיון. לא התייעצו לא איתי ולא עם הניצולים, ואני חושבת שזו פגיעה גם בניצולים שהיו חלק מהתהליך. זה עלה לי באנרגיות ובבריאות ולכן לפני שנה וחצי הרמתי ידיים. כי אי אפשר להילחם בגוף חזק כמו העירייה, לדעתי ישנם אנשים אשר פשוט חיכו שאפרוש על מנת לקחת קרדיט על הפרוייקט. בכל העולם כשבן אדם יוזם, הוא מקבל על זה קרדיט. שזה הדבר הפחות פחות מעניין. מה שבעיקר מביש הוא ההתנהלות הקלוקלת במשך השנים וכמובן התוצר הסופי אשר לא משקף כלל את חזונו של הפרוייקט. אני מאוד גאה בכל מה שעשיתי בחולון, בית להיות וכל הפעילויות עם כל ההיבט המיוחד של המקום. אלפים של בני נוער וחיילים עברו אצלי. אני מאוד גאה ברעיון של האנדרטה. אבל התוצר הסופי, כאמור, פשוט מביש. אין שום קשר בין נושא השלום לילדים שנרצחו. אני מדברת מכאב הנרצחים.

כאמור, אנדרטת הגולות תיחנך ביום חמישי הקרוב מיד לאחר צפירת יום השואה (בשעה 10:00), האנדרטה תוצב בשכונת קריית שרת, ברחבה שליד מרכז שטיינברג ובית הספר השש שנתי קריית שרת. הטקס יתקיים בנוכחות ראש העיר מר מוטי ששון והגב’ חנה הרצמן.

תגובות

תגובה אחת עבור סיפורה של אנדרטת הגולות – חזון מול מציאות

  1. אילנה מושכל ספטמבר 29, 2017 בשעה 5:31 pm

    ציפי, צר לי שכך התמסמס המייזם המקסים שלך- אנדרטה שהייתה אמורה לייצג כל ילד שנספה בשואה , רעיון מדהים ששובש ע”י פוליטרוקים , כפי שקורה פעמים רבות. את ראויה להרבה הערכה על פעילותך ההומנית. חבל שכך נתגלגלו הדברים.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *