שבוע הספר בחולון – פנינה תרבותית שנעלמה לה

מסורת רבת שנים ששימשה בגדר פסטיבל אינטלקטואלי שנתי בעיר, חלפה מהנוף החולוני. טור אישי

מאת: מערכת HCity
הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

טור דעה אישי מאת יואב בן פורת.


 

שבוע הספר בעיר, אחת מחגיגות התרבות ומסורת שנתית יפה שנעלמה לה מהעיר, לא משנה אם אתם מבוגרים או צעירים, הורים או רווקים, חובבי תרבות \ מדע בדיוני \ מתח או כל ז’אנר אחר… השנה בלט במיוחד בהיעדרו שבוע הספר בעיר, פסטיבל תרבותי \ אינטלקטואלי שנתי שנעלם מנופה של העיר חולון לאחר שדעך לאורך השנים האחרונות.

בדיוק בטיימינג של לפני חופשת הקיץ – הפנינג כ”כ יפה של עידוד קריאה היה מבורך ברבות השנים שכן הוא יכול להכניס את הילדים אל תוך שעות של הנאה, פיתוח הדמיון והיצירתיות, וזאת תוך כדי חוויה אינטלקטואלית יוצאת דופן. אז נכון… הדור של היום צמוד לסמארפמונים ומעדיף ללטף זכוכיות (מסכי מגע) מאשר דפים, ואל זה נגיע בהמשך הפוסט, אך עדיין עם אינטרפטציה נכונה ניתן להקנות לשבוע הספר פאן יחודי אשר מעודד קריאה גם באמצעים דיגיטליים.

התושבים הותקים בנינו בוודאי זוכרים את שבוע הספר עוד מהימים שהיה מתקיים ברחבת העירייה, הפנינג מוצלח לכל המשפחה, לא זכור לי אישית בתור תושב מאז היותי ילד תושב העיר וגם כיום בגיל 31 – שבוע ספר בעיר שאינו היה הומה אדם, אלפי אנשים תמיד הגיעו, התעניינו, עיינו, קראו, והעשירו את הספרייה הביתית.

שבוע הספר בשנה שעברה. מספר שולחנות במבואת המדיטק

שבוע הספר בשנה שעברה. מספר שולחנות במבואת המדיטק

פן נוסף שלא ניתן כמובן להתעלם ממנו הוא ההיתכנות או אי-ההיתכנות הכלכלית של ההוצאות שככל הנראה מהווה פרמטר במשוואה, אך עם עידוד מתאים אני סבור שכל הוצאה תשמח להציע את מרכולתה, שכן עלויות שינוע ומשכורת למשך שבוע זה לא מה שימנע לדעתי מהיתכנות כלכלית+מיתוג לחברה כזו או אחרת. הרי את רחבת המדיטק שגם ככה עומדת שוממת כיום בשבוע הספר ניתן אף לתת למו”לים ללא דמי שכירות, או אפילו לספסד זאת, זה גרושים לעומת הערך התרבותי \ אינטלקטואלי של שבוע מסוג זה.

בת”א השכנה למשל זה פשוט אימפריה… מו”לים עומדים בתור עם הכסף ביד רק כדי לפתוח דוכן, מעל 100 דוכנים, בתי קפה ארעיים שנפתחים במתחם, דוכני מזון ומה לא…

אם אתם תושבי העיר ועוקבים אחר הנעשה, אתם בוודאי לא יכולים להתעלם מהמיליונים הרבים ששופכת העירייה על המיצוב התרבותי של העיר, בדמות מוזיאונים, תערוכות וכיוב’… אז לההשקיע פעם בשנה כמה גרושים כדי להמשיך מסורת כ”כ יפה, למה לא? לדעתי מדובר באחד הדברים החשובים שראוי וצריך לעשות.

והנה אחד הפוסטים של תושב אשר הביע אכזבתו \ תסכולו מביטול שבוע הספר המסורתי בעיר, בסמוך לפתיחת החופש הגדול:



ועכשיו כפי שהבטחתי.. בואו נדבר קצת על דור הסמאטפונים ועל החיבור או אי-החיבור עם ספרים…

אז יכול להיות שאני מחובר קצת יותר לקריאה, הספרייה האישית שלי בבית מונה מספר תלת ספרתי של ספרים, אני אוהב בעיקר ספרי מתח, רומנים ומדע בדיוני. אך לא תמיד זה בא לי “בטבעי”, ברשותכם אני רוצה לספר לכם סיפור קצרצר על הרומן שלי עם הקריאה…

כשהייתי ילד אהבתי מאוד לקרוא, קראתי הרבה, וביקרתי לא מעט בספריית “מיטרני” (מה שהיום הפך לבניין של מנהל החינוך), עם השנים… נשאבתי יותר ויותר לתחום המחשבים, ובגדש חזק על WEB, פחות או יותר מגיל 14, בתחום זה אני עוסק עד היום. מן הסתם… הקריאה שלי הפכה ליותר ויותר דיגיטלית, ודעכה כמעט לחלוטין עם הגיוס לצבא, הייתי חוזר הביתה פעם בשבועיים במקרה הטוב, ומה שהיה בא לי זה רק לנוח ולבלות 🙂

בשנת 2006 הקמתי את העסק הראשון שלי ומאז… הייתי בעיקר בעסקים. לא הפסקתי לרכוש ספרים במהלך שנים אלו, אך אף פעם לא מצאתי זמן ויותר חשוב “מוד” להיכנס לזמן קריאה. אבל אז… אז הגיע הטיול במזרח…

איפשהו לאחר החודש הראשון של הטיול הגעתי עם ידידה לקאסול (עמק פארווטי, הודו) והיתה שם ספריה עברית קטנה שהקימו ישראלים שטיילו, כולם יכלו או לקנות או להחליף ספר, והכל בעברית, לקחתי את הספר “נרדף” של רוני דונביץ’ ומשם חזרתי בשיא הכוח לאהבה לספרות. אני זוכר שישבנו כמעט כל בוקר ליד הנחל בקאסול, מזמינים צ’אי ועוד כמה נשנושים ופשוט יושבים וקוראים שעות ללא הספקה… נשאבים אל תוך הדימיון (יש לציין שזה ספר מתח מעולה, ממליץ), סיימתי את הספר בתוך שבוע ופשוט רציתי עוד… מאז אני לא מפסיק לקרוא.

גם כיום, כאשר את רוב יומי אני מבלה מול המחשב, כי זוהי העבודה שלי, אני תמיד מקפיד להקדיש לפחות שעה ביממה לקריאה. מה אני מנסה להגיד בזה? אני מאמין שחיידק הקריאה יכול להדביק כל אחד, גם אדם כמוני, שמבלה להערכתי פי 2 מאדם ממוצע מול מחשב \ סמארטפון. ברגע שספר הצליח להצית לך את הדימיון… אתה שבוי בעולם שכולו קסם, הנאה שגם מפתחת את היכולות הקוגנטיביות, כך שהרווח הוא כפול 🙂

גם הדור של היום של “אני רוצה הכל כאן ועכשיו” יכול להיכנס, עם העידוד המתאים לעולם הקסום הזה ולהניח לשעה ביום את הסמארטפון בצד, וגם מבוגרים יותר אשר נמצאים בתוך כל המולת היומיום… ספר הוא האסקפיזם האולטימטיבי לעשות סוג של “ריפרש” למוח לפני השינה.

שבוע הספר בתל אביב השכנה

שבוע הספר בתל אביב השכנה

אם יש דבר חשוב שלדעתי העירייה צריכה לעודד בעיר זה החזרתו של שבוא הספר במלוא הדרו אל העיר, מתוך תקציבי העתק של התרבות בעיר בהחלט יש מקום להפנינג שכזה בעיר.

מעיריית חולון נמסר:

“יריד הספרים המסורתי חדל מלהתקיים ברוב הרשויות בארץ והשנה הוא מתקיים בירושלים, תל אביב וכפר סבא בלבד.

לירידי הספרים היו שתי מטרות שעיקרן עידוד הקריאה בקרב אזרחי ישראל ומתן אפשרות לרכישת ספרים במחירים מוזלים.

כיום שתי מטרות אלה מושגות בחולון במהלך השנה כולה. פעילות שוטפת לעידוד הקריאה מתקיימת באמצעות שעות סיפור שבועיות בספריות; פרוייקט “סופר צעיר”; מפגשים חודשיים עם סופרים מובילים במדיטק; הקמת 50 גני סיפור ברחבי העיר ועוד ועוד. באשר לרכישה המוזלת הרי שזו מתבצעת במבצעים שוטפים בחנויות הספרים.

בעבר ניסתה עיריית חולון לשתף פעולה עם רשתות הספרים הגדולות סטימצקי וצומת ספרים לצורך הפעלת יריד ספרים ואולם ניסיונות אלה לא היו מוצלחים במיוחד.

לפיכך, זו השנה השלישית שבה לא מתקיים יריד ספרים בחולון בדומה לרוב רובן של ערי ישראל. יחד עם זאת, לרגל “חודש הקריאה” ילדים רבים נהנו לאחרונה מהצגה מיוחדת במדיטק המבוססת על הספר “איה פלוטו” ובנוסף ייערך בסוף החודש מפגש עם הסופרת נעה ירון-דיין על ספרה החדש ‘שירה גאולה'”.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *