אחד הדברים היפים שיצרו לנו חברות הטכנולוגיה בעשור האחרון הוא עידן הסמארטפונים – מכונה משוכללת אשר מתחברת לאינטרנט, ומכילה בתוכה מצלמות מתקדמות, אמצעי ניווט, מצלמת וידאו וגישה לכל פיסת מידע באינטרנט… ואף לשיתופה ברשתות חברתיות – והכל בכף היד של כל אחד ואחת, כלי המנגיש מידע להמונים ואף מאפשר להם להיות חלק מאוטוסטרדת המידע הזה. דבר יעיל ויפה, אך יש כאלו המנצלים כלים נהדרים אלו על מנת להכפיש, ויש כאלו אשר הפכו הוצאת דיבה ולשון הרע לדרך חיים על מנת להשיג “הטבות מסויימות” מבעלי עסקים תמימים שלא מעט נופלים למלכודת השיימינג ונאלצים לשלם את המחיר.
לא מעט סיטואציות נוצרות כיום על בסיס יומיומי אשר נתונות לפרשנות של אדם אחד אשר ממהר להכפיש אדם שני או את משלח ידו, כאשר גולש תמים מהרשת רואה רק צד אחד של התמונה, עם צילום וכיתוב מאוד מגמתי, לא מעט בעלי עסקים “זוכים” למשפט שדה בידי גולש – על לא עוול בכפם, פעמים רבות מוניטין של עסק ותיק יכול להיפגע רק כי עובד במקרה לא חייך נכון ללקוח שהיה שרוי בשעת זעם והחליט לשתף זאת עם חבריו ברשתות החברתיות.
כאשר גולש מקבל כח כל כך עצום לידיו, הגבול הדק שעובר בין חופש הביטוי לבין הוצאת דיבה הינו דק ביותר, ובהרבה פעמים גם נתון לפרשנות או לפרמטרים נוספים שאי אלו מהצדדים לא השכיל להסתכל עליהם מסיבותיו שלו. לשון הרע יכולה לנבוע אפילו מהצגת המציאות – אך בצורה או זווית שונה שתתן פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם הסיטואציה שנוצאה והשמטת פרטים ממנה. כל אחד כיום עם מכשיר טלפון בידו נהיה הבמאי, ויכול להציג את המציאות באור שהוא רואה אותה. דבר שהוא טוב מחד, ומאידך יכול להוות כלי להתעמרות חסרת פרופורציות.
אחת התופעות הנפוצות יותר כיום \ בעידן הטכנולוגי בו אנו נמצאים – הינה לשון הרע ברשת, תופעה אשר יכולה להקריס עסקים בין-לילה ובהינף יד. אדם אשר נפל למלכודת שיימינג, או פוסט שעלה לרשתות חברתיות ברגע אחד הסחת דעת שגרמה אי שביעות רצון – יכול לגרום נזקים אדירים. מידת הניסוח ואופן הצילום וכמובן הסיטואציות הרגישות בחברה הישראלית יכולות להוות “טריגר” להתפשטות ויראלית ואף להגיע לפולואפים באתרי חדשות, תוכניות טלויזיה, ובמקרים קיצוניים אף לפתוח מהדורות חדשות.
