ביום שלישי האחרון (8 בנומבבר 2016) התקיימה הפגנה של תושבי העיר אל מול בניין העירייה, עשרות הורים לילדים הגיעו על מנת להביע את זעקתם, חלקם אף הציגו בפנינו מקרים אישיים בהם, לדבריהם התעמר בהם מנהל החינוך ולא רצה למצוא באמת פתרון למצוקתם.
הרושם הכללי שהתקבל מן ההפגנה הוא: זעקתם של תושבים אשר מרגישים כי הם עומדים מול גוף ביוקרטי מסואב אשר ניתן לו המון כוח בידיים ומשתמש בו על מנת לרדות בהם, במקום להשתמש בכוח זה על מנת להקשיב ולטפל במצוקותיהם.
קריאות התושבים, אשר עלו לדבר בזה אחר זה השני במגפון המופנה כלפי בניין העירייה, ניכר בהן כאב אמיתי. הקריאות היו היו בגין התנהלות מנהל החינוך בעיר. בין היתר השמיעו התושבים טענות של “מאפיה”, המנהלת מסע איומים והפחדות כנגד הורים, וכל זאת על מנת להסוות את חוסר הרצון (או היכולת) לעזור או לתת פתרון אמיתי לטיפול בנושאי חינוך בחולון. לטענת התושבים אשר הגיעו להפגין, המנהל עובד בצורה מיושנת ומתנהל עם ההורים בצורה של “ראש בקיר”, אין נכונות להגדיל ראש, להקשיב ולפתור בעיות, אשר לטענת ההורים קיימות לרוב.
על מנת להבין יותר מה הסיבות להמחאה, ניגשנו להורים המפגינים ושחחנו איתם, הקשבנו ואף שאלנו שאלות, ההורים סיפרו לנו את הסיפור האישי שלהם ושל ילדיהם מנהל החינוך. מספר סיפורים ועדויות, אשר ניתנה לנו הסכמת ההורים לפרסמם, מובאים כאן בפניכם.
הדס מימוני, אמא של שירן, סיפרה לנו את סיפורה: מתחילת שנת הלימודים עדיין לא הלכה שירן לבית הספר, ונכון להיום לומדת בבית עם מורה פרטית, זאת לטענתה מכיוון שנכנס לתוקף נוהל “איחוד אחים” במנהל החינוך. ולמרות שישנו בית ספר מתחת לבית (יצחק שמיר), אשר דיירי הבניין לומדים בו, שולח אותה מנהל החינוך אל ביה”ס רחוק יותר ואף אינה מכירה אף אחד בבית הספר החדש. מבירור שעשתה מימוני, התברר לה כי בביה”ס יצחק שמיר ישנם 5 מקומות פנויים, ועל אף זאת מנהל החינוך לא מאשר להכניס את ביתה. “תולשים את הבת שלי מהחברים שלה” אמרה האם. התמהלות שהיא בגדר “ראש בקיר” לטענתה. האם מציינת כי העניין בעתירה מנהלית.
גם הודיה סולופוב, אמא לילד בכיתה ב’ בביה”ס “בני מנחם” מספרת לנו את סיפורה האישי: השנה קיבלו התלמידים מבנה זמני (לטענתה לכמה שנים טובות), “הגענו לבית הספר וקיבלנו זעזוע” אומרת האם, בית הספר עם ברזלים ברצפה, שולחנות מורים כשולחנות ילד בכיתה א’, אין חיבור רשת בבית הספר, חלונות ללא סורגים (מדובר בביה”ס יסודי), אין קולרים בבית הספר, שירותים רעועים ועוד.
עוד מספרת הודיה על מקרה בו הגיעו הורים מבית הספר אל מנהל החינוך שם הופעלה נגדה אלימות פיזית מצד טליה פרידמן, ראש מנהל החינוך בעיר. כאשר ניסו ההורים לגבר עם אילן קומה לגבי סיכון ילדיהם בגין חציית כבישים בדרך לבית הספר, אמר להם קומה “תגישו בקשה” והמשיך ללכת, לדברי האם, מכיוון שהעניין דחוף, הלכו אחריו על מנת לנסות בכל זאת לקבל מענה, ואז הגיחה טליה מאחד החדרים, צעקה על ההורים, ואף הפעילה אלימות פיזית כנגד הודיה שהחזיקה את תינוקה. כנגד הודיה הוגשה תלונה במשטרה, אך לטענתה נעשה זאת ואך ורק כדי להסוות את האמת, וכן דרשה להוציא את הצילומים ממצלמות האבטחה אשר יכולים לדבריה להוכיח את חד משמעית כי הותקפה ע”י דר’ פרידמן. עד היום לא קיבלה הודיה מענה לגבי כך. כמו כן טוענת טליה כי הליקויים בבית הספר לא טופלו עד היום.
שני מקרים נוספים מול מנהל החינוך, ובדגש על החניוך המיוד וועדות ההשמה, מספרים לנו אייל ומלכיאל, אבות לילדים בחינוך המיוחד:
מספר לנו מלכיאל יגודייב, אבא לשקד, ילד בחינוך מיוחד: “אני רואה שיש הטעיה של הורים מצד מנהל החינוך”, עפ”י דבדיו היו לילד בעיות התנהגות ואף ניתנו המלצות כיצד לטפל בהן. במקום טיפול הילד הועבר לחינוך מיוחד. לטענת ההורה הילד מדבר ומתקשר, ובבעיית ההתנהגות ניתן לטפל, ובגין קטנות הראש פשוט העבירו אותו לחינוך מיוחד, שם הוא נמצא בחברת ילדים שאינם מתקשרים ואף תיאר מקרים קשים יותר של ילדים מסתובבים עם טיטולים וכיוב’. לילד אין עם מי לדבר, הוא מבודד חברתית והדבר מעקב את התפתחותו. לאחר וועדת השמה הוחזר הילד לחינוך רגיל אך כפו על הילד טיפול תרופתי. נכן להיום הילד לומד מהבית, לדבריו אביו הוא חווה נזק פסיכולוגי שבתהליך שיקום אך עדיין לא עבר לחלוטין. נכון להיום עדיין מטרטרים אותו בשם הביוקרטיה ולא מנסים ללכת לקראתו.
מספר לנו אייל בן חור, אבא לילד בחינוך מיוחד: הילד עבר מספר וועדות השמה, שם הופנה לחינוך מיוחד. טענת ההורה, לדבריו “לא האמנתי שהחומרים מתוך וועדת ההשמה, אשת חינוך בחולון תכתוב עליהם בפייסבוק על הבן שלי”. ההורה לא רצה לציין שם מכיוון שאיימו עליו בתביעת דיבה, נכון להיום אותו פוסט המכיל חומר שאמור להיות חסוי, עדיין לא נמחק מהפייסבוק ואף צילום-מסך דלף לווטסאפ של הגן. למרות ההבטחות. בעקבות כך, חווה הילד נידוי חברתי, כולם ניתקו איתו קשר, הוא נשאר בודד, והוא נאלץ לעבור גן. “חשבתי שאני היחיד, אך בעצם כשאני מגיע לכאן, אני רואה שמדובר בנוהל” אמר אייל. בעקבות הנידוי החברתי “חיפשנו את הגן הכי רחוק, שם לא מכירים את הסיפור שלו”. אמר אייל. כשהתלונן על כך קיבל לדבריו איומים בסגנון “כדאי שתחשוב על הבן שלך” או “להוריד פרופיל” ולכן עד היום היה מנוע מלהתלונן. “שהילד שלך יתגבר על זה” נאמר לו לדבריו מפי דר’ טליה פרידמן. מדובר בילד בן 3.5.
נכון למועד פרסום הכתבה, הגיעו אלינו מספר פניות ועדויות נוספות מהורים, שלא נכנסו לכתבה, שכן כבר נערכה ותוזמנה לפרסום בזמן שהתקבלו העדויות הנוספות. המקרים אשר הוצגו בפנינו מספרים את סיפוריהם האישיים של הורים אשר לדבריהם “הותשו” מול המנהל וזכו ליחס מזלזל.
פנינו אל עיריית חולון והצגנו בפניה את הנתונים הנ”ל, אנו מביאים כאן את תגובת העירייה כלשונה, כפי שהתקבלה בדוא”ל שלנו:
תגובת עיריית חולון:
לצערנו, ישנם תושבים, שעם קבלת תשובה הנוגדת את רצונם, בוחרים להשמיץ את אנשי מערכת החינוך העירונית. כל תלונה אישית על התנהלות בלתי הולמת של איש צוות מטופלת ברצינות ואולם עד לרגע זה לא התקבלה תלונה נקודתית מעבר לאמירות כלליות על ידי אנשים שאינם מוכנים לקבל החלטה מקצועית עניינית. יחד עם זאת, זכותם של תושבים להביע את חוסר שביעות רצונם ולהפגין בהתאם לחוק. ואולם, מאחר שאותו קומץ הורים, שחלקם כלל אינו נמנה על תושבי חולון, פרסמו “מודעת אבל”, הזמינו ל”הלוויה” והתנהלו בצורה אלימה ומסיתה, העירייה רואה זאת בחומרה והוגשה תלונה למשטרה בגין הסתה לאלימות.
לגופן של טענות, עיריית חולון אינה פותרת בעיות של ילדי העיר בכלל וילדי החינוך המיוחד בפרט בכלי התקשורת. במינהל החינוך מנהלים שיחות ישירות מול ההורים ומול אנשי המקצוע הרלבנטיים. ואולם, על מנת להעמיד דברים על דיוקם, להלן מספר עובדות:
1. לגבי החינוך המיוחד – נושא הסייעות הינו בסמכות ובאחריות של משרד החינוך ולא של העירייה. יש לציין את העובדה, כי לפני שנה עברו לחינוך המיוחד בחולון 50 ילדים חדשים והשנה הגיעו 37 ילדים חדשים. ההסבר הרווח של ההורים הוא, שהמסגרות ושירותי החינוך המיוחד בחולון טובים ולכן עברו להתגורר בה.
2. לגבי הגב’ הודיה סלופוב – נראה כי היא אימצה את האימרה ש”ההתקפה הינה ההגנה הטובה ביותר”….. ד”ר פרידמן בשום פנים ואופן לא נגעה בה או בתינוקה אלא ההיפך הגמור הוא הנכון – ויש לכך עדים רבים. דווקא אנשי מינהל החינוך הם אלה שדיברו בשקט וניסו להרגיע את ההתנהלות הפרובוקטיבית של התושבת בעוד היא, בעודה אוחזת בתינוקה, נתנה לראשת המינהל מכה חזקה. רק לאחר שהיכתה את ד”ר פרידמן ואנשים העירו לה על מעשיה היא החליטה לטעון שראשת המינהל פגעה בבנה קודם. מדובר כמובן בטענה שקרית ובכל מקרה הנושא נמצא בחקירת המשטרה.
לעניין בית הספר, מדובר במבנה זמני, שנותן מענה מיידי לגידול המאסיבי במספר התלמידים בבית הספר עד אשר יוקם מבנה חדש. מדובר במבנה מרווח, עם אולם ספורט, מגרשים חדרי מנהלה וספח, אשר בוצעו בו במהלך הקיץ ובמהלך חופשת סוכות עבודות תשתית והתאמות כולל החלפת דלתות, טיפול בשירותים, צביעה, טיפול במקלט, הכשרת אולם הספורט והמגרש והחלפת המזגנים. בית הספר עומד בכל הדרישות הבטיחותיות לאכלוס תלמידים. כל הדרישות של מנהל ביה”ס והשלמת הריהוט, התקשורת והמחשבים מטופלות בימים אלה ויתבצעו בקרוב. למרות שהכל הוזמן בזמן, חלו עיכובים טכניים באספקה מסיבות שאינן תלויות בעירייה.
3. לגבי הגב’ הדס מימוני: ראשית, לא ידוע בעירייה על כל עתירה מינהלית שהוגשה. שנית, הוריה של הילדה הם האשמים היחידים בעובדה, שהילדה יושבת חודשיים בבית שכן הם אלה שמסרבים לשלוח את בתם הסובלת (לדבריהם) לבית הספר שאליו היא שייכת עפ”י אזור הרישום של מגוריה ודורשים לרשום אותה לבית ספר שהינו מחוץ לאזור הרישום שלה. 10 מילדי הגן של הילדה ו-6 ילדים מהרחוב שלה החלו את כיתה א’ בבית ספר שאליו היא משויכת. מתחילת השנה בית הספר נמצא עם האם בקשר לפחות פעמיים בשבוע בניסיון לשכנעה לשלוח את הילדה ואולם היא עומדת בסירובה.
השבוע ההורים אף הגיעו לפגישה אישית עם ראש העיר שאף ליווה אותם לביקור בבי”ס גולדטק על מנת שיתרשמו מהמקום. ההורים עומדים בסירובם לשלוח את הילדה ומאחר שהם עוברים בכך על חוק חינוך חובה, החלו הליכים משפטיים נגדם ע”י קצינת ביקור סדיר.
