אמש עלתה הפועל חולון לראשונה בעונת 2016-2017 על הפרקט בהיכל הספורט החדש במתחם לה-פארק בחולון והציגה יכולות לא רעות בכלל שהובילו בסופו של דבר לניצחון מאוד משכנע על גלבוע-גליל. על אף אולם חצי ריק ועל אף לא מעט טעויות, עדיין היה את הטאצ’ הזה שחיבר ביו שחקני הקבוצה וגרם לה לפזז על המרגש, אבל לא רק. אמ;לק: חלק גדול מהניצחון אתמול שמור לטעויות שעשתה גליל.
אז נתחיל עם הקהל – אחד הדברים הניכרים במשחק זה היה האולם החצי ריק במשחק פתיחת העונה, דבר שמאוד לא אופייני לחולוניה. אולי זו הסמיכות ליום כיפור \ הימים הנוראים, אולי הרבה מבלים בחו”ל בתקופת החגים, לא ממש ברור. אבל בשורה התחתונה – אם ניקח בחשבון את הפרמטר שהקהל הוא השחקן השישי של חולוניה… זה יכול להסביר הרבה דברים על המשחק. וזה מה שמביא אותנו לפסקה הבאה.
מחצית ראשונה – את המחצית הראשונה של המשחק ניתן לסכם במילה אחת: משעממת! על אף הפער שפתחה חולון, ציפינו לקצת יותר שואו, לקצת יותר אנרגיות. כן, זו לא מילה גסה וזו לא דרישה גבוהה מידי לצפות מהקבוצה שלך לשואו במשחק פתיחה עונה בבית. גם אם זו היתה מכבי ת”א או הפועל י-ם. היינו מצפים למלחמה. חוסר האנרגיות היה ניכר מאוד במחצית הראשונה, למעט פיקים פה ושם. וכל מי שהיה גם על הפרקט וגם ביציעים יודע בדיוק על מה מדובר. בסופו של דבר – יתרון 10 (26:36) לחולון בסיום המחצית הראשונה.
מחצית שניה – אוקיי, במחצית היה כבר היה ניכר שינוי משמעותי, יותר ראיית משחק, יותר קבוציתיות, יותר אנרגיות, ובעיקר… יותר חולוניה. איפשהו נראה כי הקבוצה עדיין בשלבי הגיבוש והסנכרון בין יכולות השחקנים והמיצוי שלהן על המגרש, ואם נגדיר את זה במשפט: הקבוצה עדיין בתולית, יהלום שצריך ללתש, להכניס בה קצת פאשן, שזה הפרמטר החסר המשוואה. אם זה הקלעים שצריכים לפגוע יותר, אם זה מריחות הזמן המיותרות שמעמידות את השחקנים במצבים של 2-3 שניות להחליט, כמו למשל השלשה שפגע גוני ברבע השלישי אך 0.1 שניה לאחר הבאזר. בסיום המשחק: ניצחון לחולוניה 61:77 על גליל.
וכמה מילים על אלכס צ’וברביץ’: שלא ממש היה ניתן להתעלם ממנו (לטוב ולרע) במשחק הזה, אך ניכר כי הולך להפתיע לטובה העונה. במהלך רוב המשחק, עד לקראת סוף הרבע השלישי, הפגין חוסר בטחון, חוסר אנרגיות, לא ממש נכנס למשחק, דבר שהגיע לשיאו עם העימות החזיתי והקצת בריוני ולא ספורטיבי מול שחקני גליל. לקראת סוף הרבע השלישי החל להיכנס למוד של המשחק, היה הרבה יותר בטוח והרבה יותר אנרגטי… רץ, עשה הגנה, קטף ריבאונדים, ובלט מתחת לסל של היריב, ההגנה של גליל לא כ”כ ידעה איך לאכול אותו, רק חבל שזה קרה בשלב מאוחר מידי של המשחק. ובהתחשב ביתרונות הפיזיים הבולטים שלו, הוא עוד הולך להפתיע העונה…
לסיכום המשחק: אין ספק, הקבוצה מתפקדת יפה, דן שמיר הוא מנהיג וגם זה ניכר על המגרש, הוא יודע לתת את הכאפות כשצריך וזה כנראה מה שקרה בחדר ההלבשה בין המחצית הראשונה לשניה. הפועל חולון מכוונת העונה גבוה – ויכולה להגיע גבוה! אבל יש עוד עבודה לעשות בעיקר על “האלגוריתם” שיחבר את כל הפרמטרים במשוואה ויהפוך אותה למכונת נצחונות משומנת שלא נרתעת גם מול מכבי, ראשל”צ, או ירושלים. כוחה של הפועל חולון העונה ימדד באנרגיות שלה, החומר האנושי טוב, ורק צריך להפיק ממנו את המיטב.
בלטו בחולון:
- הרוש: 19 נק’ (מתוכן 4 שלשות).
- אטקינס: 18 נק’ (9 ריבאונדים).
- וייאט: 14 נק’.
- דילייני: 14 נק’.
